אחדות או התאגדות- פרשת "נח"

התורה מספרת על חטא "מגדל בבל".

כל בני העולם באותה תקופה מדברים בשפה אחת ונמצאים אגודים יחדיו.

מתוך התאגדות זו הם בונים את מגדל בבל, מתוך מטרה "להילחם" בקדוש ברוך הוא.

הקב"ה רואה זאת ומבלבל את שפת הדיבור שלהם, וממילא אנשים לא מבינים אחד את השני ונוצרים מחלוקות ומריבות.

האחדות הזאת מתפרקת והם מתפזרים על פני כל העולם.

נשאלת השאלה: מדוע הקדוש ברוך הוא העניש אותם ופיזר אותם? הרי אנו יודעים שהיהדות אומרת שכשיש אחדות, האחדות היא קלף כמו "ג'וקר", היא מגנה ושומרת על המאוחדים, גם אם הם עושים דברים מאוד רעים?

התשובה לכך היא. יש לחלק בין אחדות להתאגדות.

כשהאחדות לא נובעת מאחדות אמיתית פנימית, אלא היא התאגדות של אנשים שמחפשים כרגע מטרה מסוימת ומשותפת - זו לא אחדות.

אחדות שהיא ללא אינטרסים, היא אחדות אמיתית.

כשיש אחדות אמיתית וללא אינטרסים, היא מנצחת, מגינה ושומרת.

אחדות מטעמים פוליטיים כאלו ואחרים, אינה אחדות. כשהאינטרסים ייעלמו גם האחדות תתפרק.

ועל כך אמר הקב"ה:

"וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת..."- הם אמנם "עם אחד" אבל רק מתוך מטרה של רצונם לעשות מגדל בבל!

האחדות הנרצית: אחדות מתוך אהבת חינם, ללא אינטרסים וללא מניעים."

שבת שלום ומבורך!

אברומי