בין דחוף לחשוב- פרשת מטות

שבטי ראובן וגד מבקשים ממשה רבנו להישאר בעבר הירדן המזרחי ולא להיכנס לארץ ישראל.

משפחותיהם, הצאן והבקר ישארו בעבר הירדן, והם יצאו לעזור במלחמת כיבוש הארץ.

אך בדבריהם הם מזכירים:

"וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ",

הם קודם ידאגו לרכוש (צֹאן) ואחר כך למשפחותיהם (לְטַפֵּנוּ).

משה רבנו מתקן אותם:

"בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם",

ברור שצריך לבנות כלובים ומכלאות לרכוש שלכם (בעלי החיים),

אך קודם כל יש לדאוג למשפחות שלכם.

משה רבנו מחדד להם:

הבחינו בין דחוף לחשוב, בין עיקר לטפל!

זהו אחד מאתגרי החיים.

שבת שלום ומבורך!