הדרך כתכלית - פרשות מטות מסעי

"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל..."

התורה מתארת בפרשת מסעי את ה42 מסעות שהלכו בני ישראל מיציאת מצרים עד הגעתם לכניסה לארץ ישראל.

אולם, נשאלת השאלה מדוע התורה חוזרת ומתארת את מה שאנו כבר מכירים?! הרי התורה במשך כל הפרשיות עד כה הזכירה ותיארה כבר את המסעות שעברו על בני ישראל?!

הסיבה לתיאור חוזר זה היא לומר לנו:

המסעות לא היו רק אמצעי להגיע ליעד הסופי- ארץ ישראל, אלא כל מסע ומסע הוא חלק בלתי נפרד מהיעד הסופי.

היעד הסופי בנו מסה"כ המסעות יחדיו!

חיסרון של מסע כל שהוא הוא חיסרון ביעד הסופי.

המסר מכך הוא:

רוב חיינו אנו במסע לתחנה כל שהיא וכביכול אנו סובלים מהדרך, אבל מוכנים 'לשלם את המחיר' כי אנו מתנחמים ביעד הסופי.

אם מסגלים לעצמנו את תפיסת "הדרך כתכלית" אנו הופכים את רוב חיינו להנאה, סיפוק ומשמעות.

שבת שלום ומבורך!