התמדה - פרשת בהעלותך

אלוקים מצווה את אהרון הכהן כיצד להדליק את המנורה.

לאחר קבלת הציווי כותבת התורה: "וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'..." -

אהרון הדליק את המנורה כפי הציווי שניתן לו.

נשאלת השאלה:

מדוע התורה כותבת על כך שאהרון עשה כפי שאמר לו אלוקים?

הרי ברור שאהרון עושה את מה שאלוקים אומר לו, למה שנחשוב אחרת?!

התשובה לכך:

אכן ברור שעשה אהרון כפי שנצטווה, אך המיוחדות כאן היא שאהרון היה עקבי ומתמיד במעשיו.

אהרון הדליק את המנורה פעמים ביום, כל יום.

אעפ"כ הוא נשאר באותו להט של עשייה, הקפיד תמיד על הלכות ההדלקה כהווייתם ונשאר באותה התרגשות ושמחה.

זו הייתה מעלתו!

הכי קל לעשות דברים מתוך התרגשות וחיבור, אבל להיות עקבי ומתמיד ולחזור על אותו מעשה פעמים רבות זו כבר מעלה גדולה שאותה בוחרת התורה לציין.

"מעשים גדולים מתבצעים לא באמצעותה של עוצמה, אלא באמצעותה של התמדה."

שבת שלום ומבורך!