לחם ודבש- פרשת צו- פסח

אחד הקרבנות שהיו המקריבים בבית המקדש היה קרבן מנחה.

מנחה, הייתה עשויה בעיקר מקמח.

במנחה הקפידו שהיא לא תחמיץ. היא הייתה צריכה להיות כשרה לפסח בכל ימות שנה. בנוסף, היה אסור להכניס בתוכה דבש או מיצי פירות מתוקים אחרים כי הם ממהרים החמצה.

נשאלת השאלה מדוע המנחה הייתה צריכה להיות 'כשרה לפסח' כל השנה?

החמצה של בצק נובעת משהיית יתר. אם אדם לש את הבצק בזריזות ומיד אופה אותו, הבצק לא יחמיץ. אולם אם האדם יתעצל וימתין, הבצק יחמיץ.

אם מוסיפים לבצק זה, חומרים ממתקים הוא עלול להחמיץ במהירות עוד יותר גדולה מהרגיל.

באה התורה ללמדנו, שהשורש של דברים רעים שאדם עלול לעשות בחייו נובע מהבטלה והעצלות. "השיעמום מביא לידי חטא".

כשמתווסף לאדם זה, רצון של להיות "בהנאה כל החיים". זה גורם לו להיות עוד יותר שלילי, כי הבטלה והשיעמום יחד עם חיפוש תאוות והנאות מוריד את האדם מוסרית וערכית.

אדם שנמצא בעשייה ובזריזות מתמדת, לרוב הוא ימנע מעשיית דברים שלילים.

כשאדם מקריב מנחת מצות (כשרה לפסח) הוא מראה שהחטא שלו נבע משעמום ונהנתנות יתר והוא מקבל על עצמן להיות זריז ופעיל, המחפש לא רק את עצמו והנאותיו, אלא להוסיף טוב להיות אדם יותר ערכי יותר ויותר מוסרי.

חמץ- בטלה ואנוכיות.

מצווה= זריזות וערכיות.

שבת שלום!

חג פסח כשר ושמח!

אברומי