מושלם או משתלם- פרשת "צו"- הגדול

בפרשתנו, התורה מפרטת סוגי קורבנות השונים, וביניהם מופיע קורבן האשם. קורבן זה מובא על חטאים ופשעים שונים שאדם עלול להיכשל בהם במהלך חייו.

התורה פותחת את תיאור הקורבן במילים: "וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא".

לפי פשוטו של מקרא, הפסוק בא להגדיר שקורבן האשם הוא בדרגת קודש קודשים.

אולם, ניתן ללמוד מכך שיעור עמוק בדרך המוסר:

על האדם להחזיק תמיד בתודעה שיש לו לאן להשתפר, הוא אינו מושלם. הוא נמצא באמצע הדרך, בתהליך.

על האדם לבדוק את עצמו תמידית.

לעומת זאת, אדם החושב שהוא מושלם, ורואה את עצמו כביכול כ"קודש קודשים", נמצא בבעיה חמורה וזהו שורש לכל חטאת.

לכן, דווקא בפתח הפרשה העוסקת בחטאים, התורה מדגישה ש"האשמה" הגדולה ביותר היא המחשבה של האדם שהוא כבר הגיע לדרגת קודש קודשים ואין לו מה לתקן.

על כל אדם לדעת שהוא מצוי בתהליך, בהשתלמות מתמדת!

עליו תמיד לצעוד קדימה מבלי לחטוא בתחושת מושלמות המונעת התקדמות ושיפור בחיים.

שבת שלום ומבורך!!

אברומי