מזכה ויוצא זכאי- פרשת "ויקרא"

התורה מציינת שאם הכהן הגדול חוטא בשגגה, עליו להביא קרבן מיוחד לכפר על חטאו.

התורה מכנה את חטאו כך; "אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם..."

מפסוק זה שהחטא של הכהן קשור לאשמת העם

עולה השאלה: אם הכהן חטא, למה העם אשם?

אדם שפועל למען הכלל ומזכה את הרבים, זוכה לשמירה מיוחדת מהקדוש ברוך הוא, המונעת ממנו טעויות בשגגה.

אם הכהן הגדול – המנהיג הרוחני – חטא, זה מעיד על כך שהוא אולי לא השקיע מספיק בזיכוי העם. מכיוון שהעם לא "זוכה" מספיק, הוסרה מעל הכהן אותה שמירה מיוחדת.

הלקח עבורנו, כל אחד מאיתנו הוא "מנהיג" במעגלים שלו. כשאנחנו פועלים למען אחרים ודואגים לטובת הכלל, אנחנו לא רק עוזרים להם – אנחנו יוצרים סביבנו "מעטפת הגנה" רוחנית ששומרת גם עלינו.

שבת שלום ומבורך!

אברומי