נלחמים על השלום - פרשת נָשֹׂא

כתוב בפרשה שבעל החושד באשתו שהיא "בוגדת" בו,

עליו להגיע עם אשתו לבית המקדש ושם ישקו את האישה מים חיים.

לפני שהאישה שותה אותם מכניסים לתוך המים קלף בו כתובה פרשיית "אישה סוטה" והמטרה היא שכל הכתוב בקלף ימחה לתוך המים.

במידה והאישה לא "בגדה" בבעלה וגם בעלה לא בוגד בה, מים אלו יגרמו לה לברכה גדולה בחייה.

אך אם רק היא "בגדה", מים אלו יגרמו לה לקללה.

בתוך פרשייה זו הנמחקת למים, מוזכרים גם שמותיו של אלוקים.

על פי התורה חל איסור חמור למחוק את שם אלוקים שכתוב על דף כל שהוא ואם כן מדוע מותר לעשות כזה דבר?

אלוקים מלמד אותנו מהי חשיבות השלום ומה צריך לעשות בשבילו, אלוקים מוכן שימחקו את שמו המפורש.

כביכול אומר אלוקים השלום בין איש לאשתו חשוב יותר ממני.

אני מוכן למחוק את שמי העיקר שיהיה שלום.

למדנו, שבשביל לעשות "שלום" בין אנשים על האדם לדעת לוותר על כבודו/מעמדו/כספו וכדומה - העיקר שיהיה שלום!

חכמינו מסבירים שהתורה ניתנה לעם ישראל בהר סיני רק לאחר שהם הגיעו לשלום פנימי.

השלום בתוך העם היה תנאי לקבלת התורה!

"...בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ"!

שבת שלום ומבורך!

חג שמח!