"עוד יותר טוב"- פרשת "בראשית"

בתיאור מעשי הבריאה, נאמר על כל יחידת בריאה "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב".

אולם, ביום השישי לאחר בריאת האדם נאמר: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד"

מדוע הוספה המילה "מאד" רק לאחר בריאת האדם, ומה משמעות ההבדל בין "טוב" ל"טוב מאד"?

התשובה טמונה בהבדל המהותי שבין שאר הנבראים לבין האדם, והיא משמשת כהגדרת ייעודו של המין האנושי.

שאר הבריאות (כגון הצומח והחי) נבראו במצב שלם ומוגמר; הן חסרות את היכולת להתקדם או להשתפר מעבר למצבן הראשוני. הן נשארות סטטיות. ה"טוב" מבטא את שלמותן כפי שנבראו.

האדם הוא היצור היחיד שאינו מוגבל למצבו הנתון. בכוחו להיות עוד יותר טוב כל הזמן, ולהתקדם ללא גבול.

לפיכך, התורה מלמדת כי:

ה"טוב" הוא המצב הקיים והנתון.

ה"מאד" הוא מי שיכול להיות יותר טוב מאותו "טוב".

היכולת להגיע מ"טוב" ל"טוב מאד" היא תכלית הבריאה.

הייעוד המסומן ב"מאד" מחייב את האדם לא להישאר ב"טוב", אלא לשאוף ללא הרף להתעלות ולהשתפר!

שבת שלום ומבורך!

אברומי