תודעת "לָבָן"- פרשת דברים (חזון)

בימיו האחרונים של משה רבנו עלי אדמות, הוא מוכיח את עם ישראל על טעויות שהם עשו במהלך 40 שנות ההליכה במדבר.

הוא מוכיח אותם ברמזים עבים, על מנת לשמור על כבודם.

הוא אומר מילים קצרות שבכל מילה רמוז חטא מסויים.

אלו מילותיו של משה לעם ישראל:

"בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב"

חכמינו נתנו הסברים רבים לכל מילה ומילה שנאמרה בדבריו והסבירו על מה משה מוכיח אותם.

אחד הרמזים במילה "וְלָבָן" שנאמרה בדבריו:

אדם צריך לזכור בחייו שבכל דבר ודבר שהוא עושה הוא זמני.

לדוגמא; היום הוא בתפקיד מסויים ומחר הוא כבר יכול לא להיות שם.

עכשיו יש לו תינוק בבית, מחר התינוק כבר יגדל ויהיה ילד.

על דרך זו ניתן לתרגם את כל החיים.

כשאדם חי כך, הוא פועל ומקבל החלטות שהם יותר שקולות ויותר נכונות. הוא גם ניצל מהרבה מלחמות, כעסים ומריבות מיותרות.

זהו גם מה שרמז משה;

אדם לאחר 120 שנותיו ילבש בגדי לבן (תכריכים) ויעלה לעולם שכולו טוב.

כשאדם חי בתודעת הזמניות, בתודעת לָבָן".

כל החיים מקבלים פורפרציות אחרות!

שבת שלום ומבורך!

אברומי