בעיית אמינות- פרשת מקץ

פרעה חולם את חלומותיו ואין אף אדם שמצליח "לפתור" את חלומותיו לשביעות רצון המלך.

שר המשקים נזכר ביוסף הצדיק "שישב" יחד איתו בכלא ופתר לו נכונה את חלומו.

הוא אמר לפרעה "אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם"- 'אותה התקופה שהושבת אותי בכלא, ושם היה את יוסף- פותר החלומות האגדי בעל 100% הצלחה, יוסף יוכל לפתור גם את חלומך'

אכן כך היה.

אך נשאלת השאלה, מדוע שר המשקים אמר את הביטוי חֲטָאַי בלשון רבים ולא בלשון יחיד? הרי יש כאן רק חטא אחד שבגינו שר המשקים ישב בכלא?! (רשלנות בהכנת משקאות פרעה)

אלא, שבאמת יש כאן שני חטאים, ועל שניהם מתוודה שר המשקים:

1. החטא בגינו הוא הושלך לכלא.

2. בעיית אמינות.

שר המשקים לא טרח לספר לפרעה על יוסף האיש המיוחד שפתר להם את החלומות.

וזה חטא. יכול להיות שפרעה היה נעזר באיש חכם כמו יוסף עוד הרבה לפני סיפור החלומות, אם רק היה יודע עליו.

'אי עידכון' יכול ללמד על בעיית אמינות ואכפתיות.

חטא אי האמינות הוא החטא שגם עליו מתוודה שר המשקים.

אמינות היא היסוד של כל מערכת יחסים!

שבת שלום ומבורך !

אברומי