בענווה ננצח- פרשת תצווה- זכור

התורה מצווה לזכור ולא לשכוח את מעשה עמלק.

מדוע מעשה עמלק כל כך חמור?

עמלק "נפגש" לראשונה עם ישראל לאחר יציאתם ממצרים, הוא יצא להילחם בישראל ללא שום סיבה הגיונית. מתוך התחכום שלו הוא ידע לתקוף במקומות שבהם הוא ראה חולשה- "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ...". בנוסף, הוא מומחה בלזהות חולשות ולהילחם בהם.

הסיבה שעמלק יצא להילחם בישראל היא מפני שעמלק מגלם את הרוע, הוא שונא את הטוב, ונלחם בכל דבר שיש בו "טוב" כל זאת, בתחכום ובערמה.

התורה מצווה להכרית את ה"רוע הצרוף" הנקרא עמלק- כי אין שום יכולת אחרת להתמודד איתו.

עדכ אן הצגנו את המלחמה הגשמית בעמלק הגשמי. אולם, לכל רובד גשמי יש גם רובד נפשי/רוחני.

נדבר על הרובד הנפשי,

המנגנון של ראייה שלילית על המציאות, נובעת מגאווה, אדם שרואה רק חסרונות של סביבתו, הוא ככל הנראה אדם גאוותן. ככל שאדם חי בתודעת ענווה, הוא רואה את סביבתו בעין חיובית.

עמלק בגימטריה הוא: "רם". לשון גאווה והתנשאות.

בכל אדם יש את ה"עמלק" הקטן המסיתו לגאווה.

כל אדם צריך תמיד לזכור ולא לשכוח ומתוך כך להילחם ולהכרית את גאוותו ועל ידי כך הוא יבוא לענווה ועין טובה.

כשהגאווה פנימית [עמלק] זאת מוכרתת האדם רואה את כולם בעין טובה מוסיף טוב לעולם ומרבה באחדות ובאהבה גדולה.

בענווה ננצח!

שבת שלום ומבורך!

אברומי