העשייה או העושה - פרשת תצווה

הקב"ה מדבר עם משה בכל הפרשה בציווים שונים בעניין בגדי הכוהנים ותהליך החניכה שלהם.

בפרשה זו יש גם הרבה ביטויים שמראים על הנוכחות של משה הקב"ה אומר לו פעמים רבות: "ואתה תצווה" "ועשית" "ועשה" וכו'.

למרות זאת, שמו של משה רבנו לא מוזכר בפרשתנו אפילו פעם אחת.

מדוע?

לומר לנו, שהמנהיג צריך להתייחס לעצמו כמסייע לציבור המונהג על ידו. כל תואר "המנהיג" הוא רק לטובת הציבור שלו ולא לטובת עצמו.

לא תמיד המנהיג צריך להיות "מוחצן", הוא לא מחייב להיות "הכותרת", עשייתו למען הכלל הוא החשובה ולא הקידום האישי שלו.

בפרשה זו התורה מכוונת לכל אדם הממונה על דברים ציבורים, מהי מטרתו העיקרית.

העיקר הוא "העשייה" ולא העושה!

שבת שלום ומבורך!