דרך הזהב- יום הכיפורים

התורה מצווה להתענות ביום הכיפורים.

ביום זה אנו מצווים להתחרט ולהתוודות על המעשים הרעים והקב"ה מוחל על עוונות עם ישראל!

בנוסף, ישנה מצווה לאכול בערב יום הכיפורים, ובכל אכילה ואכילה שאדם אוכל הוא מקיים בכך את המצווה.

מדוע קיימים כאלה ניגודים? ביום אחד מצווה לאכול וביום שלאחריו מצווה לצום?!

יש כאן מסר חשוב!

אמנם, חובה לצום וזוהי המצווה ביום הכיפורים, אך רק ביום זה נצרכת ההתנתקות מחיי העולם הזה ודרך כך לתקן את דרכינו ומעשינו.

אך האידיאל איננו לברוח מהעולם הזה ובכך להיות צדיק.

הצדיקות האמיתית היא לאכול ולשתות ולחיות חיים מלאי הרמוניה, ויחד עם זאת ובעזרתם לפעול מעשים טובים ומצוות.

בערב יום הכיפורים אוכלים ושותים ויחד עם זאת מתקנים את דרכינו ומעשינו.

"הדרך הישרה היא מידה בינונית. שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם, והיא הדעה שהיא

רחוקה משתי הקצוות ריחוק שווה, ואינה קרובה לא לזו ולא לזו..." (הרמב"ם).

גמר חתימה טובה וחג שמח!