התמדה ותוצאה- שמחת תורה

על פי המסורת היהודית, עם ישראל קורא את כל חמשת חומשי התורה במהלך שנה שלמה. מנהג זה אינו מתבצע ביום אחד, אלא מחולק באופן קבוע: בכל שבוע קוראים פרשה אחת.

השאלה המרכזית העולה היא, מהי השמחה הגדולה כל כך בסיום קריאה גרידא?

התשובה טמונה בתהליך עצמו: השמחה בחג שמחת תורה אינה נובעת רק מהסיום, אלא מכך שקריאת התורה נפרסת על כל השנה כולה. ההתמדה הקבועה, שבוע אחר שבוע, בפרשה המיוחדת לאותו שבוע, היא שיוצרת "קניין גדול" של עמל ממושך. כאשר יש עמל והתמדה, יש גם שמחה.

ההתמדה הרוחנית של קריאת התורה קשורה גם למערכה הממושכת שבה נמצא עם ישראל נגד אוייביו.

המערכה, שנמשכת כבר שנתיים רצופות, דרשה התמדה גדולה יום אחר יום ושבוע אחר שבוע. בזכות עבודה זו של נחישות והתמדה מתמשכת של מערכת הביטחון, הושג לבסוף אחד מהיעדים המרכזיים של המלחמה: החזרת החטופים.

כמו סיום התורה, גם השגת היעד הלאומי הזה מביאה לשמחה עצומה.

שמחה אמיתית ועמוקה אינה מגיעה מהישג רגעי, אלא מהדרך הממושכת של התמדה ונחישות. הן במישור הרוחני והן במישור הלאומי, כשיש התמדה ועמל, התוצאה היא שמחה גדולה המשתלמת בסיום.

חג שמח!

אברומי