יום העצמאות - שביעי של פסח

בשביעי של פסח אנו מציינים את נס "קריעת ים סוף".

נשאלת השאלה, מדוע דווקא נתייחד נס זה שאנו מציינים אותו ביום בפני עצמו, בשונה משאר 10 מכות מצרים?

כידוע, בחג הפסח אנו מציינים את היציאה שלנו לחירות משיעבוד נפשי וגשמי.

עשרת המכות ויציאת מצרים עצמה היו על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו ללא השתתפות מצד עם ישראל. ואכן בסופם, יצאנו מהשיעבוד הפיזי.

אולם, בן חורין אמיתי נמדד בעיקר בכך שהוא מביא את "עצמו"- את האישיות שלו לידי ביטוי, ללא השפעת סביבתו עליו.

לאחר היציאה, כשראינו שוב את המצרים רודפים אחרינו, התפללנו לאלוקים שיושיע אותנו כמו שהתרגלנו במצרים.

אבל כאן קרתה התפנית, אלוקים אומר למשה: "...מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ"- יצאתם לחירות, תתחילו לפעול גם בעצמכם, תוציאו את האישיות שקיבלתם מאלוקים לחירות/ לידי ביטוי.

תעשו את המאמץ מצידכם ואלוקים כבר יסייע לכם בעשייתכם.

ואכן באמת בני ישראל קיבלו את המסר, הם פעלו!

הם נכנסו לים סוף ואלוקים השלים את עשייתם בקריעת הים.

ביום שביעי של פסח אנו לא מציינים רק את קריעת הים, אלא בעיקר את יום העצמאות הנפשית שהתרחש אצל עם ישראל שמכוחו נבקע הים.

שנזכה לחירות הנפש והנשמה!

חג חירות שמח!