ירושה או חתונה - פרשת וזאת הברכה

משה רבנו אומר בפרשה את הפסוק הבא:

"תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב"

כלומר, עם ישראל אומר תמיד שהתורה אותה ציווה לנו משה בהר סיני היא ירושה עבורנו לאורך כל הדורות.

על 'ירושה' אדם לא עובד, זה משהו שמגיע לאדם לאחר פטירת הוריו.

הוא בעצם מקבל מתנה שיש לו בלעדיות עליה למרות שהיא לא פרי עמלו.

כך גם התורה היא ירושה שייכת לכולם גם למי שלא מתאמץ עליה.

לכל אחד ואחד ללא קשר לרמתו הדתית יש קשר לתורה.

אולם חכמינו מוסיפים פירוש נוסף למילה מורשה.

הם אומרים שיש לקרוא את המילה הזו גם בגירסה הבאה:

מאוֹרָשָׂה מלשון אירוסין.

חכמינו באו לומר שאסור להתייחס אל התורה רק כירושה ללא צורך בהשקעה, אלא חייבים להתייחס אליה כמו אירוסין.

זוג מאורס משקיע מאד אחד בשני, הוא מבין שהברית שהם הולכים לכרות ביניהם אינה מובנת מאליה והיא מחייבת השקעה תמידית ובוודאי שבתקופת האירוסין.

בלי זה הזוגיות לא תיצלח ולא תיפרח.

כך גם היחס והקשר לתורה דורש השקעה.

רק השקעה בדבר יוצרת חיבור פנימי ואמיתי לירושה.

בשמיני עצרת אנו שמחים מאד, לא רק על עצם החג, אלא גם על שעמלנו והשקענו בקשר שלנו אל התורה.

ביום זה אנו מסיימים לקרוא את כל חמישה חומשי התורה שעמלנו עליהם בכל שבוע ושבוע בשנה האחרונה.

עמל והשקעה נותנת סיפוק, חיבור וכמובן גורמת לשמחה גדולה.

"יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ"

שבת שלום וחג שמח!