
כאשר ציווה- פרשת פקודי
- אברומי לוין

- 28 במרץ
- זמן קריאה 1 דקות
בפרשה שלנו התורה מתארת שהאומנים סיימו להכין את הבגדים אותם לובשים הכהנים.
לאחר שהתורה מסכמת את העשייה של כל בגד.
נכתבים המילים הבאות
"כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה..."
כל זאת, בשונה מסיכום עשיית כל כלי המשכן שהוזכרו בפרשה הקודמת, שם לא הוזכר הביטוי הזה כלל.
מדוע זה כך?
כלי המשכן והמשכן עצמו יצרו פאר ויופי רוחני המעידים על קדושת המשכן שממנו התברכו כל ישראל. לכן, ברור שיוצרי המשכן עשו זאת בהתלהבות גדולה ובעשייה מדוייקת.
אמנם בגדי הכהנים, יהיו רק על הכהנים ובנוסף הם נועדו ליצור "לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" עבור הכהנים.
כאן היה חשש, שבעלי המלאכה שלא היו כהנים, יעשו את הבגדים בפחות דייקנות ומרץ.
ולכן הסירה את התורה את החשש ולימדה אותנו שהם הצליחו להתעלות על עצמם, ועשו את הכל בדיוק כפי שציווה ה' כמו בכל כלי המשכן.
ככל שאדם מחובר לערכים נעלים ולמטרות נעלות, זה מסייע לו להיות מקצועי, יותר ענייני, ופחות עסוק בנגיעות אישיות.
שבת שלום ומבורך!
אברומי


תגובות