להאזין ולשמוע- פרשת "האזינו"

משה רבנו בפרשה זו, מעיד עדות בבני ישראל,

העדות נאמרה בצורת "שירה". המסרים של השירה קשורים להווה עבר ועתיד של העם.

הוא פותח את דבריו במילים הבאות:

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי"

לשמים הוא אומר להאזין לדבריו ואילו לארץ הוא אומר לשמוע לדבריו.

מה ההסבר לשינוי הלשון?

חכמינו מסבירים על דרך המדרש,

שהשמים הם כינוי לאנשים המורמים מעם, האנשים החשובים הממונים על העם ומנהיגים אותו.

הארץ מרמזת על האנשים הפשוטים והרגילים שנמצאים בקרקע ללא אחריות על ציבור.

אומרת התורה, אם המנהיגים יקשיבו ויאזינו בשימת הלב לדברי המוסר ויתנהלו על פיהם, אזי גם האנשים הפשוטים ישמעו בקלות לדברי המוסר ויצעדו לאורם.

משה בפתיחת דבריו כבר נוטע את היסודות של הדוגמה האישית וההשפעה האדירה שיש למנהיגים על המונהגים.

על גבי זה, חשוב להוסיף שאין אדם שאין לו השפעה על אנשים ועל סביבתו כך שכל אחד צריך לקחת על עצמו את מלוא האחריות על סביבתו. עליו לדעת שההשפעה הטובה ביותר על המציאות היא לשמש דוגמה האישית!

שבת שלום ומבורך!

אברומי