דגשים למחנך - פרשת האזינו

בפרשה נאמר שאלוקים נמשל לעוף "הנשר" ביחס שלו אלינו.

"כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ"

ממשל זה ניתן ללמוד מהי חניכה נכונה:

"כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ"- הנשר מתריע לגוזליו טרם הוא מגיע לקן על מנת לא להבהילם בהגעתו.

באמצעות הכנפיים שלו הוא מקשקש על ענפים בקירבת הקן.

מחנך: כשמחנך רוצה לבקר/לחנוך את אנשיו עליו להשתדל להתריע קודם - לא להופיע בפתאומיות.

"על גּוֹזָלָיו יְרַחֵף" - הנשר מרחף מעל גוזליו ומשרה תחושת ביטחון אך אינו נוגע בהם. מחנך: חניכה אמיתית צריכה לתת מרחב ועצמאות לחניך. לעומת זאת החניך צריך לדעת שהמחנך נמצא בקרבתו יוכל לסייע במידת הצורך.

"יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ" - הנשר פורס את כנפיו ולוקח כל גוזל בנפרד.

מחנך: צריך לתת יחס אישי לכל חניך.

"יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתו" [כנפיים שלו] - הנשר מגונן על גוזליו בכל מחיר, אף במחיר של פגיעה בו עצמו.

מחנך: הפקודים/חניכים צריכים לדעת ולהרגיש שיש להם גיבוי.

שבת שלום ומבורך!