סוד ההדרגתיות- פרשת "וארא"

בפרשתנו אנו נפגשים עם הבטחת הקדוש ברוך הוא למשה רבנו ובני ישראל על היציאה ממצרים. למרות הקושי והשיעבוד הנורא שבו היו נתונים בני ישראל, מבטיח הקב"ה: "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי", "ולקחתי".

נשאלת השאלה: מדוע התורה משתמשת בארבעה ביטויים שונים? לכאורה, ניתן היה להשתמש בלשון אחת של גאולה שתבטא את היציאה מעבדות לחירות. מדוע היה צורך בפירוט הזה?

התהליך שבגאולה

חכמינו מלמדים אותנו שהיציאה ממצרים לא הייתה אירוע חד-פעמי שקרה ברגע אחד, אלא תהליך מובנה של ארבעה שלבים שונים. מכאן עולה שאלה עמוקה יותר: מדוע ה' בחר בדרך הזו? למה לא להוציא את עם ישראל ממצרים ב"בום" אחד ומהיר?

התשובה טומנת בחובה יסוד אדיר לחיים האישיים של כל אחד ואחת מאיתנו: תהליך של בנייה חיובית דורש שלבים וזמן.

כמו שנאמר על גאולתם של ישראל שהיא באה "קמעא קמעא" (מעט מעט), כך גם ב"גאולה הפרטית" של האדם – כשאנו רוצים לצמוח, להשתפר או לבנות משהו בעל ערך, זה לא קורה ברגע.

דבר שמגיע בבת אחת, עלול להיעלם באותה מהירות שבה בא.

כשעושים תהליך בשלבים איטיים ומדודים, השינוי הופך להיות חלק בלתי נפרד מהאדם, מוטמע בתוכו ונשאר לטווח ארוך.

גם ביציאת מצרים, כדי שבני ישראל יוכלו באמת לעכל את המושג "חירות" ולהפוך לבני חורין בנפשם, הם היו חייבים לעבור את התהליך הזה צעד אחר צעד.

התורה מלמדת אותנו שיעור בהובלת שינויים,. מי ששואף להגיע למקום טוב ועמוק בחייו, צריך לדעת לקחת את הזמן, להתקדם צעד אחר צעד, ובזכות אותה הדרגתיות – לזכות לתוצאות איכותיות שישמרו לאורך ימים.

שבת שלום ומבורך!

אברומי