לדעת לעצור - פרשת וארא

משה רבנו מגיע בפעם השניה אל בני ישראל ואומר להם: שהקב"ה עתיד להוציא אותם מארץ מצרים ולהביא אותם אל הארץ המובטחת.

בני ישראל לא מקבלים את דבריו של משה- "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה".

נשאלת השאלה, מדוע הם לא קיבלו והאמינו לדברי משה?

הרי משה עשה להם אותות ומופתים על כך שהוא שליח מאת אלוקים?!

ההסבר לכך הוא: בני ישראל באמת האמינו למשה, אבל הם לא היו פנויים מבחינה נפשית להקשיב ולהפנים את הדברים האלו. כל זאת, עקב העבודה קשה שהיו מצויים בה.

זו בדיוק הייתה כוונת פרעה, שהכביד עליהם את העבודה ואמר "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר"- אדם שטרוד כל כך בעבודה, לא יוכל להרים מבט ולהרחיב אופקים.

גם אם 'מעבר לפינה' יש פיתרון לבעיותיו, הוא לא יהיה מסוגל לחשוב על כך.

הפיתרון לאתגר זה הוא: לדעת לעצור, לעשות "פסקי זמן". "פסקי הזמן" נותנים לאדם לחשוב על מעשיו ומולידים כיוונים חדשים ורעיונות יצירתיים שלא ניתן היה לחשוב עליהם בלי העצירה.

"פסק-זמן" = כסף!

שבת שלום ומבורך!