"סוף טוב"- הכל טוב פרשת "ויחי"

"וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה..."

מיד לאחר מניין שנות יעקב במצרים מסכמת התורה את כלל שנות חייו:

"...וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה"

התורה בדרך כלל מצמצמת מאד במילים, אולם כאן למרות שהיה ניתן לחשב מפסוקים קודמים את זמן שהותו במצרים, מאריכה התורה וכותבת אותם במפורש. יותר מכך התורה בוחרת לכנות את אותם שנים בכינוי "ויחי" כאילו רק בהם הוא היה חי.

מדוע?

הסיבה לכך היא, כשסוף של דבר הוא טוב, גם כל מה שהיה בתחילת הדרך מקבל מבט אחר- מבט חיובי.

ב17 שנות יעקב במצרים הוא הגיע לשלימות, הוא היה מאוחד עם כל ילדיו והוא לא עבר צרות ויסורים כפי שהיה עד כה. כל הצרות שהיו לו, קיבלו מבט אחר.

לכן, מיד לאחר ה17 שנה במצרים התורה מסכמת את כל שנות חייו. לומר לנו שסיכום כל השנים היה לאור ה17 שנים הטובות ובכך כל חייו קיבלו מבט חיובי.

👈ההקפדה להשקיע בסיום חיובי וטוב של כל דבר או עניין בחיים משפיעה מאד על תפיסת הדבר כולו.

"טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ"!

שבת שלום ומבורך!

אברומי