החדור מנצח - פרשת נח

התורה מספרת על לידת אברהם אבינו ואחיו.

משפחתו של אברהם הייתה עובדת אלילים.

אברהם לא קיבל שום דבר מובן מאליו, הוא חקר ודרש, והגיע למסקנה שיש אלוקים בעולם והוא מאמין רק בו ולא באלילים.

כל זאת, בניגוד לדעת משפחתו ובניגוד לכלל בני העולם באותה העת.

לא סתם קראו לו "אברהם העיברי" אברהם מצד אחד וכל העולם מן העֱבֵר השני.

אברהם ניסה לשכנע גם תרח אביו באמונתו זאת.

חכמינו מספרים שתרח התלונן לנמרוד השליט האזורי על בנו. נמרוד החליט לשרוף את אברהם באש כעונש על כפירתו באלילים.

הרן, אחיו של אברהם ישב על הגדר, הוא לא ידע האם אמונתו של אברהם צודקת או אמונתו של נמרוד וכלל בני העולם צודקת.

הוא אמר לעצמו: "נראה מה יעלה בגורלו של אברהם", אם אברהם ינצל מכיבשן האש סימן שאמונתו צודקת. אם הוא ישרף סימן שנמרוד צודק.

כידוע, נמרוד זרק את אברהם לכבשן האש אך אברהםיצא משם ללא פגע. כשראה זאת הרן הוא הכריז שהוא הולך אחרי אמונת אברהם.

נמרוד, החליט לזרוק גם אותו לכבשן האש. הרן לא חשש מכך, כי הוא ראה שאברהם ניצל. הוא הוכנס לכבשן האש, אך הוא עלה בלהבות השמימה.

נשאלת השאלה:

מדוע אלוקים הציל דווקא את אברהם ואילו את הרן שהחליט להאמין גם הוא באלוקים הוא לא הציל.

התשובה לכך היא: אברהם היה חדור באמונתו ובדרכו בכל מאודו, הוא הגיע לכך מאמונה פנימית בצדקת הדרך.

הדרך הזו גם הגינה אליו וחוללה לו את הנס.

הרן לעומתו לא היה חדור באמונתו, הוא לא השקיע שום מאמץ של בירור מעמיק. הוא הסתכל בצורה שטחית על המציאות והלך אחר התועלת האישית, זו לא אמונה! ממילא הוא גם כשל ומצא את מותו.

הרוח היא זו שמביאה לניצחון.

נתחזק ונעמיק בצדקת דרכנו וננצח בעזרת ה' את כל אוייבינו!

שבת שלום ומבורך!