הנשים שבעורף - פרשת בשלח

לאחר שבני ישראל יוצאים מים סוף שנקרע בעבורם,

הם פותחים בשירת הודיה לקב"ה על הנס הגדול שנעשה להם- "שירת הים".

מיד לאחר שהגברים מסיימים את שירתם, הנשים שרות גם הן: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת".

נשות ישראל "שידרגו" את השירה באמצעות כלי נגינה.

מדוע רק הנשים שרו עם כלי נגינה?

הנשים עוד בהיותן במצרים, האמינו בצורה חזקה ומוחשית שהעתיד יהיה טוב ועוד עתידים להיות ניסים גדולים, לכן הן כבר מראש התארגנו והכינו כלי נגינה שבאמצעותם יודו לה' על הניסים העתידיים.

הגברים אמנם הובילו את השירה והם אלו שהיו בחזית בכל שיעבוד מצרים בתהליך היציאה ובכניסה לים סוף.

אבל התורה מגלה לנו, מהיכן הגיע הכח של הגברים: עוצמת הנשים החזיקה את העורף בתוך מציאות מורכבת, הן גידלו את המשפחות ונתנו גב חזק לבעליהן.

עוצמת החוסן שלהן התגלתה כאן בשירת הים.

כאז, גם היום העורף הנשי נותן עוז ותעצומות למשפחה כולה ומאפשר ותומך את הלחימה הארוכה בכל החזיתות.

שבת שלום ומבורך!