לתת - פרשת ראה

מצוות הצדקה וההלוואה מוזכרות בפרשה שלנו.

אולם, לשון הנתינה המוזכרת בפרשה, היא במילים כפולות בשונה ממקומות אחרים בתורה.

לדוגמה:

"כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת־יָדְךָ..."

"...הַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ..."

" נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ..."

נשאלת השאלה, מדוע התורה מוסיפה מילים שהיה אפשר לוותר עליהם?

מספר תשובות מסבירות את כפל הלשון :

1. אל תיתן רק את הכסף הפיזי - תאיר את פניך לאדם הנזקק ותן לו בלב שמח.

2. נתינה זה לא דבר חד פעמי, אי אפשר לצאת ידי חובה בפעם אחת, צריך לדעת להמשיך ולתת ללא הפסקה.

3. נתינה גוררת נתינה – אם תיתן פעם אחת, זה יגרום לך שבפעם הבאה כבר תיתן מעצמך פעם נוספת- מצווה גוררת מצווה.

שנזכה לתת תמיד בלב שמח!

שבת שלום ומבורך!