מלח ממון, חסד - פרשת ראה

נתינת צדקה היא אחת המצוות המוזכרות בפרשה. כך כתוב:

"נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל  הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקיךָ בְּכׇל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ".

אדם מחוייב לתת צדקה לעניים, ואפילו אם אותו עני נזקק למספר רב של צדקות התורה מצווה "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ" - כמה פעמים שהוא צריך.

אולם, אדם יכול לפחד על ממונו, אם הוא יתן הרבה צדקות מהיכן ישאר לו ממון לעצמו.

לכן, התורה מרגיעה את האדם ואומרת לו: 'אל תדאג'.

מנגנון הצדקה עובד 'הפוך על הפוך' - ככל שהאדם מחסיר מעצמו לטובת צדקה הוא רק מרוויח יותר: "כִּי בִּגְלַל  הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקיךָ...".

אך התורה נותנת תנאי לקיום ברכה זו:

"וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ" - לתת את הצדקה בשמחה וברצון ולא מתוך אילוץ.

נתינת הצדקה בשמחה, מביאה ברכה!

'מלח' הוא חומר משמר של הרבה דברים.

חכמינו מסבירים שה"מלח"/השמירה, של הממון הוא; חסד עם הממון!

לתת=לקבל!

שבת שלום ומבורך!