עם הפנים קדימה- פרשת ויגש

יוסף שליט מצרים מתגלה לאחיו ואומר להם "...אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה".

לאחר התגלות מרגשת זאת, הוא מנחם את אחיו שהוא רואה את הכל בעין של 'אמונה'.

זה שהוא נמכר לעבד והיה בבית האסורים-הכל היה לטובה. בזכות כך הוא עכשיו יכול להחזיק אותם "כלכלית" שלא ימותו בחרפת רעב.

לאחר מכן, הוא מבקש מהם ללכת ולהביא את אביו- יעקב ואת כל המשפחה מארץ ישראל למצרים.

לפני שהוא שולח את אחיו לדרך הוא אומר להם את המשפט הבא: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ".

כלומר- אל תריבו בדרך מי היה אשם במכירתי.

יוסף בא לומר לאחיו מסר חשוב:

מה שהיה היה, אפשר ללמוד מזה ולתקן לעתיד, אבל בוודאי שלא לחפש עכשיו אשמים. זה לא מועיל ולא תורם לכלום- זה רק מביא "רוגז" ועצבים.

המבט של האדם בחייו צריך להיות עם הפנים קדימה.

ללמוד מן העבר אך להסתכל לעתיד!

שבת שלום ומבורך!