צבע אדום - פרשת תולדות

עֵשָׂו חוזר לביתו מן השדה עייף, הוא רואה את נזיד העדשים האדום שהכין יעקב אבינו.

הוא מוכן למכור את תואר הבכורה שלו על כל המשתמע בכך בשביל לאכול את התבשיל. כך אומר עֵשָׂו ליעקב: "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה...".

עֵשָׂו מכנה את תבשיל העדשים בשם אדום.

למה הוא לא קורא לתבשיל בשמו? נזיד עדשים?

התורה רוצה ללמד אותנו על החיים השטחיים אותם הוא חי.

הוא היה עסוק כל כך בעצמו, שהוא אפילו לא התעמק לבדוק מהו התבשיל אותו הוא רוצה לאוכל, הוא מזהה שזה בצבע אדום ובכך הוא מכנה את התבשיל.

סיפור זה מלמד על ההסתכלות השטחית של עֵשָׂו על חייו היא זאת שהביאה אותו למכור את זכויות הבכורה שלו ולהפסיד בכך דברים עתידיים רבים.

לכן התורה מספרת שמאז אותו מקרה מכנים כולם את עֵשָׂו ואת העם שלו בשם אדום:

"עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם", אדם שעוסק בצבע החיצוני של הדבר ולא מעמיק בדברים.

הצבע החיצוני הוא יפה, הוא יכול להוסיף ולגוון את החיים, אבל אסור לטעות אחריו.

צריך לדעת להעמיק ולהסתכל על כל דבר ודבר בחיים.

הסתכלות מעמיקה על החיים, מצילה את האדם וכמובן גם העם שלנו מצרות רבות, היא גם מביאה אותנו לדרכים טובות וישרות!

שבת שלום ומבורך!

אברומי