רק שלא יפול- פרשת דברים

מצווה לתת צדקה לאדם שחי בעוני.

אך התורה מוסיפה ואומרת שהמצווה היותר גדולה היא לעזור לאדם טרם נפילתו לעוני.

כי לאחר שהוא כבר ירד לעוני הרבה יותר קשה להקימו.

"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ..."

הדבר נכון גם מבחינה כלכלית. אך נכון גם מבחינה נפשית ופיזית.

כל עוד האדם לא נפל נפשית, אלא רק מתחיל ללכת בכיוון זה, אפשר לעזור לו יותר בקלות.

ברגע שהוא נפל יהיה הרבה יותר קשה להקימו.

משל למה הדבר דומה: לחמור שנושא עליו משא והוא מתחיל להתקשות בכך. כל עוד החמור עומד, אדם אחד יכול לתמוך בו ולהחזירו למצבו. לאחר שהחמור נפל ורבץ חמישה אנשים לא יצליחו להקימו.

שבת שלום ומבורך!