שריפת זמן- פרשת בחוקתי

הפרשה עוסקת בשכר או העונש שיבואו על עם ישראל

בהתאם לקיומם את התורה ומצוותיה.

עונשים רבים נאמרו בפרשה, 'מכנה משותף' לרבים מהם הוא הפסוק הבא:

"וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם..." כלומר, נשקיע המון אנרגיות בעשיה רבה,

אך למרות זאת עקב הקללה התוצאה הסופית של ההשקעה תיהיה = 0.

אחת מן הדוגמאות לכך בפרשה היא: אדם שמגדל עצי פירות ומשקיע מאד בכל הליך הגידול,

ולבסוף העץ לא מוציא שום פרי.

חכמינו מסבירים, ששברון לב גדול יש לאדם שכל עמלו וטרחתו יורדים לטמיון,

וזהו בדיוק העונש שעלולים בני ישראל לקבל.

כילוי זמן לריק הוא תסכול כל כך גדול,

כך שכל אדם משתדל לא לבזבז את זמנו וכוחותיו על דברים לא מועילים.

תשׂוּמת לב מיוחדת נדרשת מהאדם כלפי אנשים שקשורים אליו או תלויים בו,

שזמנם לא יתבזבז או אפילו שלא יבואו לידי תחושה כזו.

האדם היקר, הזמן שלו- גם!

שבת שלום ומבורך!