תסתכל על עצמך - פרשת ויקהל

בני ישראל תורמים ביד נדיבה ובחפץ לב את החומרים הנצרכים לבניית המשכן.

בעלי המלאכה עובדים במשנה מרץ על בניין המשכן וכליו.

ואז התורה מתארת שכל אחד מן האומנים "...הָעֹשִׂים אֵת כָּל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים". באים אל משה: וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא מִדֵּי הָעֲבֹדָה לַמְּלָאכָה..."

הם אומרים שיש מספיק חומרים וכל התרומות כרגע מיותרות הם מבקשים ממשה שיודיע על הפסקת איסוף התרומות.

התורה בוחרת לתאר שהם באו

"אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ".. מדוע התורה מדגישה שכל אומן הגיע ממלאכתו במקום לומר "ויבואו אומנים" ?!

התורה רוצה ללמד, שכל האומנים עסקו במטרה אחת, להקים את המשכן. אבל אעפ"כ כל אחד התמקד בעשייתו. מתוך מיקוד זה כל אחד הגיע למשה לתאר לו שיש לו עודפים. אף אחד לא הסתכל על חבריו ובא לומר למשה שיש להם עודפים. כל אחד הסתכל על עצמו

זו הייתה מעלת בוני המשכן!

ניתן ללמוד מכך, שגם שכולם עובדים ביחד למען מטרה משותפת, כל אחד צריך לדעת להתמקד בתחומי אחריותו כיצד הוא יכול לשתפר ולהשתפר, ולא להתמקד מה הם התקלות והשגיאות של חבריו.

התסכלות זו נותנת שמחה וסיפוק בעשייה וכמאמר חכמינו "איזהו עשיר השמח בחלקו"!

שבת שלום ומבורך!